מרדכי ברנשטיין (15 במאי 1893, כ"ט באייר ה'תרנ"ג – 28 במרץ 1983, י"ד בניסן ה'תשמ"ג) היה סופר, מחזאי, מו"ל ואיש ציבור ביישוב ובתקופת המדינה.

ב-1911 עלה לארץ ישראל מאוקראינה ולמד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. עם תום לימודיו עבד שנה בחקלאות, ואז גורש על ידי העות'מאנים והגיע לארצות הברית. שם למד באוניברסיטת קולומביה, ניהל בית ספר עברי, ובהמשך היה למנהל הוצאת הספרים "קדימה". כעבור שנתיים וחצי התנדב לגדוד העברי, ובשנת 1918 שב איתו לארץ.

בארץ שימש ברנשטיין כמזכיר גימנסיה הרצליה. עם העברתה של הוצאת דביר לארץ ישראל, מינה אותו ביאליק לנהל אותה, וברנשטיין היה מנהלה במשך שנים רבות, עד פרישתו לגמלאות. הוא כתב טרילוגיה על החיים בארץ, וחיבר שלושה-עשר מחזות, שאף תורגמו לשפות אחרות. היה איש ציבור רב פעלים: שימש בהתנדבות כנשיא "התאחדות הוצאות הספרים בישראל", יו"ר הוצאת "יחדיו", חבר דירקטוריון נייר חדרה ועוד. ברנשטיין היה ממייסדי רמת גן (אז עיר-גנים) כחלק מקבוצת ה'קנדים'.

בצוואתו הקדיש את כספו לקרן לעידוד יוצרים צעירים בתחומי הספרות והשירה. האגודה להענקת פרסים (מלכ"ר) על שמו היא שאחראית על הענקת פרס ברנשטיין.

פרס על רומן עברי מקורי - סכום הפרס - 25,000 ₪
פרס על ספר עיון מקורי - סכום הפרס - 25,000 ₪
פרס על ספר נוער - סכום הפרס - 10,000 ₪

הספרים שיוגשו יבחנו על ידי חבר שופטים בלתי תלוי אקדמי ומעולם הביקורת והספרות.